ההוראה בתחום זה מתמקדת בהקניית המושגים הבסיסיים בתחום הרובוטיקה ובינה מלאכותית, והיא מיושמת באמצעות רשתות עצביות מלאכותיות, מערכות חישה ושיטות חדשניות לזיהוי ועיבוד תמונה ודיבור.
רובוטיקה היא תחום בהנדסה ובמדע העוסק במחקר, פיתוח ועיצוב של רובוטים, של סביבת העבודה שלהם ושל שימושיהם. רובוט הוא מערכת בעלת יכולת תנועה וחישה משובצת ביחידת עיבוד מרכזית (מעבד זעיר או בקר זעיר), עם תוכנת בקרה אוטומטית הפועלת באינטראקציה עם הסביבה.
בינה מלאכותית המיושמת באמצעות רשתות עצביות, מבוססת על פיתוח מערכות רובוטיות לומדות. באמצעות רשת עצבית ניתן לבנות ולהחדיר תהליכי למידה במערכות, ובכך לפתור בעיות בתחומי המדע וההנדסה.
אחד היישומים של רשתות עצביות ברובוטיקה הוא ללמד רובוטים תהליכי עבודה שונים במטרה שהרובוטים “יקבלו החלטות” פעולה בזמן אמת.
כל מערכת כזאת היא מערכת רב תחומית המתפקדת הן בסביבה אנושית והן בסביבה עצמאית. מלבד זאת, שזורים בתכנית הלימודים המושגים הבין-תחומיים והאנלוגיות כחוטים מקשרים החוצים לרוחב את נושאי ההוראה.
הקשר בין תחומי הידע הנלמדים ברובוטיקה לתחומי הידע אלקטרוניקה ואלגוריתמיקה הוא קשר טבעי הנובע מעצם מהותה של המערכת הרובוטית מערכת רב תחומית.
מערכת רובוטית בהקשר של מדעי ההנדסה היא מערכת העוסקת בקליטת אותות המתקבלים מהסביבה ומהמערכת כדי לענות על דרישות המוצאים הרלוונטיים.
האותות המתקבלים הם בדרך כלל פרמטרים פיזיקליים כדוגמת מרחק, לחץ, טמפרטורה, מהירות, כוח, נתוני תמונה ודיבור, והם משמשים כמבוא למערכת הרובוטית.
החומרה האלקטרונית הקיימת ברובוט מבצעת עיבוד של המידע שבמבוא המערכת. עיבוד המידע מתבצע על ידי שימוש באלגוריתמים הנדסיים ומדעיים שחלקם מבוססי רשת עצבית מלאכותית.
מוצא המערכת הרובוטית משמש להפעלת תהליכים והתקנים שונים רלוונטיים לסביבת העבודה.
