השוקולד הינו ממתק אהוב על ילדים ולאחר בדיקת מרכיביו ותאריך תפוגתו שאלו התלמידים: למה השוקולד לא מתקלקל בנקל? הרי גם על השוקולד מתיישבים חיידקים שיכולים להנות מהממתק המתוק.
שאלת החקר שלהם הייתה מה השפעת ריכוזים שונים של סוכר על גדילת החיידקים?

לאחר קריאה, לימוד וביצוע הניסוי הבינו התלמידים שהריכוזים הגבוהים של הסוכר גורמים להוצאת מים מהחיידקים, להתייבשותם ולכן החיידקים לא מתרבים ומקלקלים את השוקולד (אוסמוזה על פי שפת המדע).

אך כעת האתגר הוא להכין שוקולד שמצד אחד יהיה דיאטטי עם רמות נמוכות של סוכר- אך עדין מתוק ושאורך חיי המדף שלו ארוך.

יובל בן דוד, יואב שואף ואילון סדון בחרו את החלב כמשקה אהוב כי ממנו אפשר להכין שוקו. ידוע שהחלב מתקלקל מהר יותר מהשוקולד. בחלב גדלים חיידקי הלקטובצילים הנהנים לפרק את סוכר החלב לשם התרבותם ועקב כך מפרישים את חומצת החלב הגורמת לחלב את טעמו החמוץ.

התלמידים רצו לבדוק באילו תנאים החלב יחמיץ מהר יותר ובהתאם לכך העלו את השאלה:

מה השפעת הטמפרטורה על החמצת חלב פרה לעומת חלב עיזים?
התלמידים עקבו אחרי החמצת החלב של פרה וגם של עיזים בטמפ' של ,40C ,260C 400C.

התוצאות היו מפתיעות- התלמידים ציפו שהחלב יתקלקל במהירות בטמפ' של 40 מעלות אולם גילו שדווקא החלב התקלקל מהר יותר ב-26 מעלות.
ממצא זה עורר את התלמידים לשאול מה קרה ?

כך הם גילו מחקר המציין שהאור הווה גורם נוסף לפרוק החלבונים ומעלה את רמת החומציות של החלב. החלב שהיה באמבט של 260C היה חשוף לאור בעוד שהחלב שהיה ב-400C היה במקום חשוך, מה שהוביל לתוצאות לא צפויות.

בכל אופן, ממצא זה הוביל להמלצה להשתמש בחלב בקרטון הנמצא במקום חשוך במקום בבקבוקים שקופים או לחילופין לעודד את ה"סופר" לשים את חלב בבקבוקים במקרר חשוך ולא חשופים לאור.

דניאל קולא וערן קדיס השתמשו בקפה המכיל קפאין וידוע כחומר המשפר את הערנות ומעודד תהליכים של חילוף חומרים באדם. כיוון שלא היה ביכולתם לערוך ניסויים בבני-אדם או בבע"ח הם החליטו לערוך ניסוי על צמחים ולבדוק מה השפעת ריכוזים שונים של קפאין על אחוזי הנביטה של זרעי מאש?

התלמידים גילו שבריכוזים נמוכים הקפאין מעודד נביטה כיוון שהוא מכיל אנזים המעודד פרוק חלבונים וכך מאיץ את גדילת השורשון ואילו בריכוזים גבוהים הוא פוגע בנביטה.
מהמלצותיהם עולה שניתן להכין דשן בריכוזים נמוכים של קפאין ואולי בכך להשפיע גם על הטעם.

תודה לשירי ברק ולענת פישר על ליווי התלמידים בתהליך החקר.

יישר כוח גדול למורה ענת ולשירי הלבורנטית על הובלת התלמידים בתהליך החקר ובייצוג היום בכנס!